פרויקט הגנום האנושי דרש שלוש עשרה שנה ומיליארדי דולרים כדי לקרוא בפעם הראשונה את שלושת מיליארד האותיות של ה-DNA שלנו. היום ערכת בדיקה גנטית עולה פחות ממאה דולר, ומכונה שיודעת לרצף DNA עולה פחות מעשרת אלפים.אבל הקפיצה האמיתית היא לא בקריאה של הקוד, אלא ביכולת לערוך אותו, לכתוב אותו ולתכנת אותו מחדש.בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את פרופ' יוסי שחם דיאמנט, מומחה לננוטכנולוגיה ומנהל מכון סקוג'ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, שעשה את הדרך מהנדסת אלקטרוניקה ושבבים אל תוך התא החי, והיה בין הראשונים בעולם שהושיבו חיידקים מהונדסים על צ'יפ כדי לזהות רעלים וחומרי נפץ.אז מה זו בכלל ביולוגיה סינתטית, ובמה היא שונה מעריכה גנטית בקריספר? איך חיידק הופך לחיישן, ולמה ייתכן שהנכדים שלנו ישמרו את הזיכרון של המחשב על מולקולת DNA? מה הקשר בין בטון שמתקן את עצמו לבין חיידקים שמחליפים דשנים כימיים, ומה קורה כששרת AI מנסה להתחרות במוח אנושי שצורך שלושים וואט? ואיפה עובר הגבול בין מה שאנחנו יכולים לעשות לבין מה שאנחנו צריכים לעשות?עורכת: רעות שוקר