תגיותחאבייר מילייבוליביהארגנטינהניקולס מדורואקוודורפרגוואיז'איר בולסונרואבו מוראלסלולה דה-סילבהקולומביהדרום אמריקהונצואלהאורוגוואיזה קרה כמעט במקביל, בשתי מדינות שונות - והפך את מה שנראה בתחילה כרצף של ניצחונות מקומיים למגמה אזורית מובהקת. בשבוע שעבר אישרה קולומביה את ניצחונו הדחוק של מועמד הימין אבלרדו דה לה אספרייה, שהבטיח יד קשה מול הפשיעה והיפוך כיוון אחרי כהונת הנשיא מהשמאל גוסטבו פטרו. השבוע הגיעה גם ההכרעה הסופית בפרו: קייקו פוג'ימורי, מועמדת הימין ובתו של הנשיא לשעבר אלברטו פוג'ימורי, הוכרזה כמנצחת בבחירות צמודות במיוחד.שתי התוצאות האלה הצטרפו לניצחונות הימין בארגנטינה, באקוודור, בצ'ילה ובבוליביה - וסימנו עוד שלב בתזוזה הפוליטית של דרום אמריקה.(צילום: AP Photo/Evan Vucci, Eitan ABRAMOVICH / AFP, REUTERS/Sara Aliaga, JOAQUIN, REUTERS/Adriano)לפני לא הרבה זמן דיברו ביבשת על "הגל הוורוד" החדש - חזרת השמאל לשלטון במדינות הגדולות. לולה בברזיל, בוריץ' בצ'ילה, פטרו בקולומביה, פרננדס בארגנטינה וארסה בבוליביה נתנו תחושה שהמטוטלת חוזרת שמאלה, אחרי שנות בולסונרו בברזיל, מאקרי בארגנטינה והימין השמרני. אבל בתוך שנים ספורות התמונה השתנתה כמעט מקצה לקצה: יותר ויותר בוחרים פונים למועמדים שמרנים, ליברטריאנים, ימניים-פופוליסטיים או פשוט אנטי-ממסדיים - בעיקר סביב הבטחות לביטחון אישי, מלחמה בפשיעה, רפורמות כלכליות ועימות עם האליטות הישנות.זה לא גל ימין אחיד, ולא בכל מקום מדובר באותו ימין. המכנה המשותף הוא תחושה עמוקה של אזרחים שמדינותיהם אינן מספקות ביטחון, יציבות כלכלית או אמון במוסדות. תמונת מצב ביבשת.המהפך התחיל, לפחות מבחינה תודעתית, בארגנטינה. חאבייר מיילי, כלכלן טלוויזיוני בעל סגנון בוטה ואנרכיסטי כמעט, נבחר לנשיא בנובמבר 2023 אחרי קמפיין שבו הבטיח "לפוצץ" את המערכת הפוליטית הישנה. הוא ניצח את שר הכלכלה הפרוניסטי סרחיו מאסה בפער גדול, כשהאינפלציה בארגנטינה התקרבה אז ל-150% והעוני העמיק.מיילי הפך במהירות לאייקון של ימין חדש ביבשת: אנטי-סוציאליסטי, פרו-שוק, פרו-אמריקני, תוקפני ברשתות ומוכן להציג קיצוץ אכזרי כטיפול הכרחי במדינה חולה. הסמל שלו - מסור חשמלי, שנועד להמחיש את חיתוך הוצאות המדינה - הפך לדימוי שמלווה גם מועמדים אחרים באזור. מבחינת רבים בדרום אמריקה, מיילי הוכיח שאפשר לנצח לא למרות הקיצוניות, אלא בזכותה: לדבר בשפה של זעם ציבורי, להצביע על ה"אליטה" כאויב ולהבטיח טיפול בהלם.מיליי והמסור החשמלי. לא נענש על מדיניות הצנע גם בבחירות האמצע(צילום: REUTERS /Cristina Sille)הניצחון שלו לא נשאר אירוע חד-פעמי. בבחירות אמצע הקדנציה ב-2025 מפלגתו של מיילי רשמה ניצחון משמעותי, חיזקה את כוחו בקונגרס וסיפקה לו מרחב גדול יותר לקדם את תוכניתו הכלכלית. גם אם הוא עדיין רחוק מרוב נוח, ההישג נתפס באזור כהוכחה לכך שהציבור הארגנטיני לא מיהר להעניש אותו על מדיניות הצנע שיישם - לפחות לא בקלפי.עם זאת, ארגנטינה גם מלמדת את גבולות הגל. מיילי מתמודד עם שחיקה בתמיכה, מחירים חברתיים כבדים של מדיניות הצנע, ובחודשים האחרונים גם עם פרשות שחיתות שמערערות את הדימוי האנטי-ממסדי שלו.צ'ילה הייתה אחת המדינות שסימלו את עליית השמאל הצעיר והפרוגרסיבי, עם בחירתו של גבריאל בוריץ' ב-2021. אבל בסוף 2025 הגיעה תגובת הנגד: חוזה אנטוניו קאסט, מנהיג ימין שמרני מובהק, ניצח בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות עם כ-58% מהקולות מול מועמדת השמאל ז'אנט חארה. מדובר בתזוזה המשמעותית ביותר בצ'ילה לכיוון הימין מאז חזרת הדמוקרטיה במדינה ב-1990.קאסט. עלייה בפשיעה ובתחושת חוסר הביטחון הפכה לנושא הבחירות המרכזי בצ'ילה(צילום: Eitan ABRAMOVICH / AFP)קאסט לא ניצח רק בגלל כלכלה. הוא רכב על שתי חרדות מרכזיות: פשיעה והגירה. בצ'ילה, שנחשבה בטוחה יחסית בהשוואה לשכנותיה, עלייה בפשיעה ובתחושת חוסר הביטחון הפכה לנושא הבחירות המרכזי. לכך התווסף ויכוח מתוח סביב הגירה, בעיקר של ונצואלים, וקאסט הבטיח גבולות נוקשים יותר, גירוש מהגרים בלתי-חוקיים ונוכחות ביטחונית מוגברת.הניצחון שלו מסמן גם כישלון של הפרויקט החוקתי-חברתי שנולד אחרי המחאה הגדולה בצ'ילה ב-2019. בוריץ' הגיע לשלטון כהבטחה לשינוי עמוק: מדינת רווחה רחבה יותר, חוקה חדשה וצדק חברתי. אבל התהליך החוקתי הסתבך, הציבור התעייף והימין הצליח למסגר את הבחירות כהכרעה בין ניסויים אידיאולוגיים לבין סדר, ביטחון וצמיחה. גם אחרי ניצחונו, קאסט נתקל בקונגרס מפוצל - תזכורת לכך שמנדט נשיאותי חזק לא תמיד מתורגם ליכולת שלטונית מלאה.קולומביה עשתה ב-2022 היסטוריה כשבחרה לראשונה נשיא מהשמאל, גוסטבו פטרו. ארבע שנים לאחר מכן, היא עשתה פניית פרסה דרמטית: עורך הדין ואיש הימין אבלרדו דה לה אספרייה, המכונה "הטיגריס", ניצח בסיבוב השני את הסנאטור השמאלני איוואן ספדה בפער קטן, עם כ-49.7% מהקולות מול כ-48.7%. ניצחונו מהווה למעשה הצבעת אמון בהבטחותיו, שנתמכו גם על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, להילחם בפשע ולחזק את הכלכלה.דה לה אספרייה. דוגמה ל"ימין טראמפי" בדרום אמריקה(צילום: Jaime SALDARRIAGA / AFP)דה לה אספרייה הוא אולי הדוגמה הבולטת ביותר ל"ימין טראמפי" בדרום אמריקה: מועמד עשיר, בוטה, חיצוני לכאורה לממסד, שמשלב שפה לאומנית עם הבטחות ליד קשה. הוא דיבר על פירוק ארגוני פשע, חיזוק הצבא, צמצום המדינה והיפוך חלק ממדיניות "השלום הכולל" של פטרו מול ארגונים חמושים. אבל בדומה למיילי וקאסט, גם הוא יגלה שהרבה יותר קל לנצח עם זעם מאשר למשול איתו: לתנועתו יש נוכחות קטנה מאוד בקונגרס, והוא יזדקק לבריתות כדי להעביר חקיקה.השמאל בקולומביה הציע רפורמות חברתיות, שיחות שלום ושינוי מבני, בעוד הימין הציע תשובה מיידית יותר לפחד: צבא, משטרה, ענישה, גבולות ברורים בין "האזרחים הטובים" ל"אויבים". במדינה שחיה עשרות שנים עם גרילה, קרטלים ואלימות פוליטית - המסר הזה מצא אוזניים קשובות.קייקו פוג'ימורי, בתו של הנשיא לשעבר אלברטו פוג'ימורי, הוכרזה השבוע רשמית כמנצחת בבחירות לנשיאות פרו אחרי מרוץ צמוד במיוחד ושלושה שבועות של ספירת קולות: 50.135% מהקולות מול 49.865% ליריבה מהשמאל, רוברטו סנצ'ס - פער של כ-50 אלף קולות בלבד מתוך כ-18 מיליון. סנצ'ס סירב להכיר בתוצאה, טען ללא ראיות לזיופים, הוביל הפגנות ואף פנה לנציבות הבין-אמריקנית לזכויות אדם, גוף זכויות אדם שמפקח על מצב זכויות האדם במדינות יבשת אמריקה.קייקו פוג'ימורי. מאז 2016 התפטרו או הודחו בפרו כבר תשעה נשיאים(צילום: AP Photo/Martin Mejia, File)זהו ניצחון חשוב לימין, אך גם כזה שממחיש עד כמה פרו מפולגת. פוג'ימורי רצה על הבטחות להשבת הסדר, מאבק בפשיעה והחזרת יכולת משילות למדינה שעברה טלטלה נשיאותית כמעט מתמדת. סנצ'ס, לעומתה, נהנה מתמיכה חזקה באזורים כפריים ומקרב בוחרים שחשו כי האליטה של לימה אינה רואה אותם.כך או כך, עצם העובדה שהבחירות הוכרעו בפער של פחות משלוש עשיריות האחוז מבטיחה שהמשבר הפוליטי בפרו לא ייעלם ביום ההשבעה, משבר שבמהלכו התפטרו או הודחו מאז 2016 כבר תשעה נשיאים.באקוודור, הזינוק ימינה קשור יותר מכל לביטחון האישי. המדינה, שבעבר נחשבה יציבה יחסית, הפכה בשנים האחרונות לזירת פעילות מרכזית של קרטלים וכנופיות, בעיקר סביב נמלי הסמים והעיר גואיאקיל. דניאל נובואה, יורש אימפריית בננות ונשיא צעיר במיוחד (בן 38), נבחר תחילה ב-2023 בבחירות מוקדמות - ואז זכה ב-2025 בכהונה מלאה.נובואה. הצליח להפוך את שפת "המלחמה בפשע" לנכס פוליטי מרכזי(צילום: MARCOS PIN / AFP)בבחירות באפריל 2025 ניצח נובואה את לואיסה גונסאלס, מועמדת השמאל המזוהה עם הנשיא לשעבר רפאל קוראה, בפער של 56% מול 44%. מועצת הבחירות הכריזה עליו כמנצח, וגופים בינלאומיים דחו את טענות האופוזיציה להונאה. עבור נובואה, זה היה משאל עם על מדיניות הביטחון שלו: מצב חירום, הצבת צבא ברחובות, חקיקה מחמירה והצגת הכנופיות כאויב פנימי.ארגוני זכויות אדם מזהירים מהשלכות של חקיקה ומדיניות ביטחונית נוקשית מדי באקוודור, אך זה לא מונע בשלב זה מנובואה להצליח להפוך את שפת "המלחמה בפשע" לנכס פוליטי מרכזי.בוליביה היא אולי הסיפור הסמלי ביותר של דעיכת השמאל הישן. כמעט שני עשורים שלטה במדינה תנועת MAS שזוהתה עם אבו מוראלס, שכיהן כנשיא מ-2006 עד 2019, ועם מודל סוציאליסטי-ילידי. אחרי הבחירות השנויות במחלוקת ב-2019 אבו מורלס התפטר ועזב את המדינה, אחריו כיהנה כנשיאה זמנית ז'נין אנייס מהימין - ובבחירות 2020 ניצח לואיס ארסה, שהיה מועמד MAS ויורשו הפוליטי של מוראלס, והחזיר את מפלגת השמאל לשלטון. אבל הברית בין השניים התפרקה בהמשך למאבק מר, שהעמיק את המשבר הפנימי במפלגה וסייע לקריסתה בבחירות האחרונות.ב-2025, אחרי משבר כלכלי עמוק, מחסור בדלק, אינפלציה ועימותים פנימיים בין מוראלס לארסה, הבוחרים הפנו גב למפלגה ששלטה במדינה כמעט ללא הפסקה מאז 2006. רודריגו פאס, סנאטור מהמרכז, ניצח בסיבוב השני את הנשיא השמרן לשעבר חורחה "טוטו" קירוגה עם כ-54.5% מהקולות. אף שפאס אינו ימין קיצוני, עצם העובדה שהבחירות הוכרעו בין מועמד מרכז-ימין למועמד שמרני - בלי מועמד MAS בסיבוב השני - סימנה רעידת אדמה פוליטית. מדובר היה בסיום של כמעט 20 שנות שלטון שמאלני.פאס. הצליח להציע לבוחרים שינוי בלי להפחיד אותם בצנע דרמטי מדי(צילום: REUTERS/Sara Aliaga)MAS הייתה במשך שנים המנוע של שינוי חברתי עבור רבים, במיוחד בקרב ילידים ועניים, אבל כשהמשבר הכלכלי העמיק וההנהגה הסתבכה במאבקים פנימיים - גם תנועה היסטורית איבדה את חסינותה. פאס, שהבטיח שילוב בין שמירה על תוכניות חברתיות לבין פתיחות למגזר הפרטי ולקשרים עם ארה"ב, הצליח להציע לבוחרים שינוי בלי להפחיד אותם בצנע דרמטי מדי.לא כל שינוי הכיוון בדרום אמריקה הוא מהפך. בפרגוואי, הימין השמרני היה שם כמעט כל הזמן. סנטיאגו פניה, כלכלן שמרן ממפלגת קולורדו, ניצח בבחירות 2023 וחיזק את אחיזתה של מפלגת השלטון, שמחזיקה בעמדת כוח במדינה במשך רוב העשורים האחרונים.פניה. בפרגוואי הימין לא היה צריך לחזור - הוא פשוט הצליח להחזיק(צילום: AP)פרגוואי שונה ממיילי בארגנטינה או קאסט בצ'ילה: אין כאן מרד אנטי-ממסדי מובהק, אלא המשכיות שמרנית ופרו-עסקית. ועדיין, בהקשר היבשתי, היא חלק מהגוש הימני שמעניק רוח גבית למגמה האזורית. בניגוד למדינות שבהן השמאל נשחק אחרי קדנציה או שתיים, בפרגוואי הימין לא היה צריך לחזור - הוא פשוט הצליח להחזיק.ברזיל היא המבחן הגדול ביותר של הגל הימני. לולה דה סילבה, סמל השמאל הלטינו-אמריקני, חזר לשלטון ב-2022 אחרי ניצחון דחוק על ז'איר בולסונרו. אבל לקראת הבחירות באוקטובר הקרוב, הימין הברזילאי מנסה להתאחד סביב פלאביו בולסונרו, בנו של הנשיא לשעבר, אחרי שאביו נכנס ל-27 שנים בכלא לאחר שהורשע בניסיון לבצע הפיכה. נכון לעכשיו, הסקרים עדיין מעניקים ללולה יתרון: סקר של מכון AtlasIntel שפורסם השבוע הציב אותו לפני פלאביו בולסונרו גם בסיבוב ראשון וגם בתרחיש של סיבוב שני, ואילו סקרים אחרים בשבועות האחרונים הראו יתרון דומה ללולה.לולה דה סילבה וז'איר בולסונרו. הבן של הנשיא לשעבר יחזיר את הימין לשלטון בבחירות הקרובות?(צילום: Odd ANDERSEN / AFP, REUTERS/Daniel Cole/File Photo)נשיא אל סלבדור נאיב בוקלה. המודל של מועמדי הימין(צילום: Marvin RECINOS / AF)ובכל זאת, גם בברזיל ניכרת השפעת המגמה האזורית. מועמדי ימין, ובהם פלאביו בולסונרו, מאמצים יותר ויותר את מודל "בוקלה" - השראה מנשיא אל סלבדור נאיב בוקלה, שהפך את המאבק האגרסיבי בכנופיות למותג פוליטי אזורי. בברזיל מדברים על סיווג ארגוני פשע כארגוני טרור, בתי כלא חדשים וענישה מחמירה. זהו מסר שנועד למשוך מצביעים עצמאיים ועייפים מפשיעה, גם במדינה שבה הבעיות הביטחוניות מורכבות בהרבה מאל סלבדור.אם לולה ינצח, ברזיל תבלום את הפיכת היבשת למפה ימנית כמעט מלאה. אם יפסיד, זו תהיה נקודת מפנה דרמטית בהרבה מכל ניצחון בצ'ילה או בבוליביה: המדינה הגדולה בדרום אמריקה, והכלכלה החשובה ביותר באזור, תחזור ל"ימין הבולסונריסטי" - כשכעת חלק גדול מהשכנות כבר נמצאות שם.בתוך כל הדיבורים על גל ימין, אורוגוואי היא תזכורת חשובה: דרום אמריקה לא צועדת כגוש אחד. בבחירות 2024 ניצח יאמאנדו אורסי, מועמד המרכז-שמאל של מפלגת החזית הרחבה, את מועמד הימין-מרכז אלווארו דלגאדו. בכך החזיר אורסי לשלטון את הגוש ששלט באורוגוואי במשך 15 שנה עד 2019.נשיא אורוגוואי. במקום שבו הימין שלט, השמאל יכול לחזור - ולהפך(AFP)הניצחון באורוגוואי לא מבטל את המגמה, אבל הוא מדייק אותה. הבוחרים בדרום אמריקה לא בהכרח הפכו ימנים אידיאולוגית, אלא לעיתים קרובות הם מענישים את מי שנמצא בשלטון. במקום שבו הימין שלט, כמו באורוגוואי, השמאל יכול לחזור. במקום שבו השמאל שלט, כמו בצ'ילה, קולומביה ובוליביה - הימין נהנה מהתגובה הנגדית. זו לא רק "יבשת שנעה ימינה", אלא יבשת שמאבדת סבלנות לממשלות שאינן מצליחות לספק ביטחון, צמיחה ואמון.ונצואלה אינה דוגמה רגילה לניצחון ימין בבחירות - להפך, היא הדוגמה שממנה הימין האזורי ניזון מבחינה פוליטית. הבחירות לנשיאות ב-2024 הפכו למשבר בינלאומי: ועדת הבחירות הכריזה שניקולס מדורו ניצח, אך האופוזיציה טענה לניצחון אדמונדו גונסאלס, וארה"ב הכירה בו כמנצח. ההכרזה אז על ניצחון מדורו נעשתה למרות סקרים שהצביעו על ניצחון האופוזיציה. מאז, כידוע, מדורו נלכד על ידי צבא ארה"ב ושוהה כעת בכלא בניו יורק, ומי שהחליפה אותו היא סגניתו דלסי רודריגז.מדורו לאחר מעצרו. מנהיגי הימין משתמשים בפחד מ"ונצואליזציה"עבור מועמדי ימין ברחבי היבשת, ונצואלה היא הרבה יותר ממדינה שכנה במשבר. מיילי בארגנטינה, קאסט בצ'ילה, פוג'ימורי בפרו ודה לה אספרייה בקולומביה משתמשים כולם, בדרכים שונות, בפחד מ"ונצואליזציה" - קריסת כלכלה, הגירה המונית, פשע, דיכוי פוליטי ומדינה סוציאליסטית שאיבדה שליטה.חשוב לזכור שדרום אמריקה כבר ידעה מטוטלות פוליטיות חדות - משמאל לימין וחזרה. הבוחרים שהעלו את הימין מתוך זעם יכולים להעניש אותו באותה מהירות אם ההבטחות לביטחון ולשיפור כלכלי לא יתממשו. מיילי כבר מרגיש את זה, קאסט עשוי לגלות זאת בקונגרס מפוצל, פאס יצטרך לנהל משבר כלכלי עמוק, דה לה אספרייה ייכנס לשלטון עם קואליציה חלשה - ופוג'ימורי עלולה להתחיל כהונה כשכמעט מחצית מהמדינה משוכנעת שנגזלה ממנה הבחירה.בכל מקרה, הימין בדרום אמריקה נמצא בתקופה הטובה ביותר שלו זה שנים, אבל זו אינה בהכרח מהפכה אידיאולוגית עמוקה. במקרים רבים זו הצבעת מחאה: נגד פשע, נגד אינפלציה, נגד שחיתות, נגד ממשלות שמאל שלא עמדו בציפיות - ולעיתים פשוט נגד מי שהיה בשלטון בזמן הלא נכון.פנייה לכתב/תמצאתם טעות? כתבו לנו | המייל האדום גם בווטסאפ