פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: פרק טעים במיוחד על מאכלי חגים, תרבות סעודת החג בעת העתיקה, והרומן המורכב שבין המקורות המקראיים דרך חז"ל ועד לשולחנות החג והמועד בתרבות הישראלית המודרנית. אז כאמור הפרק הזה כולו סביב האוכל, השתיה והמסורות הקולינריות שליוו את אבותינו אך משפיעים על סעודת החג ומנהגי האוכל עד ימינו אנו. מדוע בעת העתיקה מנהג משלוחי המנות התקיים דווקא בראש השנה? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים בסעודה בתקופת המשנה האם הייתם מבינים למה כולם "זרוקים" על ספות ו"פופים" שמסודרים בצורת ח' כשהם אוכלים ביד אחת בלבד? למה ה"סופגן" המקורי המוזכר במשנה היה בכלל קרקר יבש שנאכל בפסח (ואיך הוא התבלבל ברבות השנים עם הספינג' הצפון אפריקאי?), ואיך הפך ט"ו בשבט מיום של ספירת מלאי חקלאי וחישוב תשלומי מס לחקלאים, לחג של...אכילת פירות יבשים? עוד בפרק על תרבות היין העשירה של אנשי העולם העתיק, מהם סודות זן ה"טרואר" המקראי ושאר הזנים העתיקים שקמים לתחייה בימינו? איזה טעם היה ל"קונדיטון" המתובל בדבש ופלפל שחור, ולמה הנביא עמוס כעס כל כך על העשירים לוגמי היין? מה המשמעות הסמלית האמיתית של אכילת מצות בפסח (ולמה זה ממש לא בגלל שהבצק לא הספיק להחמיץ?), למה ה"חזרת" המקורית בקערת הסדר היתה בכלל...חסה? איך החרוסת מנעה את ההשפעה המרדימה של חסת הבר? ומה הסיפור המרגש מאחורי החרס שנמצא במצדה, שמוכיח כי אפילו בימיהם האחרונים מול הרומאים, הקפידו המורדים על מנהג הפרשת חלה? על כך ועוד בפרק קולינרי מיוחד זה שנסוב וחג ומועד ונופל וקם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מ"נאות קדומים" האזנה נעימה וטעימה יותם