במשך אלפי שנים הייתה צור שבדרום לבנון אחת הערים החשובות בעולם הפיניקי. מכאן הפליגו ספינות שהקימו מושבות ברחבי הים התיכון, ובהן קרתגו המפורסמת. כיום היא מוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ובה שרידים ארכיאולוגיים מרשימים, אחד ההיפודרומים הרומיים הגדולים בעולם ורצועת חוף חולית שנחשבת לאחת היפות בלבנון. על הנייר, כמעט כל המרכיבים להצלחה תיירותית נמצאים כאן: היסטוריה בת אלפי שנים, ים, אקלים ים-תיכוני, אתרי מורשת ואווירה מקומית. אלא שבמשך עשרות שנים ניצבה המציאות הביטחונית בין צור לבין הפוטנציאל התיירותי שלה. חופשה בצפון של הצפון: בימים שהיינו נופשים בלבנון ב-2026 הפכה המציאות הזו לקשה עוד יותר. התחדשות הלחימה הביאה עמה תקיפות ישראליות, צווי פינוי ועקירה נרחבת של תושבים בדרום לבנון, ובהם גם תושבי צור. לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף ביוני החלו התושבים לשוב בהדרגה. בתחילת יולי כבר נפתחו מחדש מסעדות ובתי קפה, ומשפחות חזרו להתאסף לאורך חוף הים. אבל ההתאוששות נותרה שברירית. תקיפות וחילופי אש מחודשים באוגוסט המחישו עד כמה מהר יכולה דרום לבנון לעבור ממראית עין של שגרה בחזרה לעימות.