האורח שלי הפעם היה קצין צעיר ומבריק. שנפצע קשה בלבנון. עבר קטיעות. ניתוח ועוד ניתוח ועוד ועוד. שיקום ארוך. והחלטה אחת משנת חיים, לא לתת למה שנקטע - לקטוע את החיים.משם הוא רץ. לפעמים גלש בווירטואוזיות (בלי יד ובלי רגל אבל עם הרבה ראש ולב), עד לצמרת ההייטק וההון־סיכון הישראלי, עם חשיבה מקורית, אומץ, וכמה סיבובים שהחיים לא מלמדים בשום בית ספר למנהל עסקים. ב־7 באוקטובר הוא עלה שוב על המדים. ועושה מאות ימי מילואים, ועבודת קודש לצד חיילים פצועים ומשפחותיהם, מזכיר להם בגוף ראשון שאפשר לקום. להשתקם. לרוץ. לחיות בעוצמה. ועם הרבה ברכה. קבלו את רמי ברכה