ספק אם הזדמנות שכזו תחזור בקרוב על עצמה | הטור של דני דבורין

Wait 5 sec.

נבחרת הכדורגל של ישראל הוסיפה אמש (שבת) למאזנה נקודה, אבל יהיה נכון יותר לקבוע שאיבדה שתיים במשחקה בקוסובו. התוצאה 0:0 השאירה טעם חמוץ, משום שלא בכל פעם היא תיפגוש יריבה ששיחקה החל מהדקה ה-66 בעשרה שחקנים. קוסובו אינה נבחרת גדולה, והפעם אף התקשתה לבצע פעולות אלמנטריות. הדברים הגיעו עד לידי כך שמאמנה פרנקו פודה הוציא בעיצומה של המחצית השנייה את שלושת חלוציו הנחשבים לשחקניה הטובים ביותר: מוריצ'י, ראשיצ'ה וז'רגרובה. בעיקר לא פשוט להחליף את מוריצ'י, ששמו הולך לפניו כמבקיען בחסד, ושסרט הקפטן היה על זרועו. לכן החלפתו מדברת בעדה.גם הרחקתו של הוג'ה יצרה בפני נבחרת ישראל את ההזדמנות לנוע קדימה ולחפש את כיבוש השער שהיה הופך לשער ניצחון. אולם למרות יתרונה, היא כשלה בניסיונה להכות על הברזל בעודו חם. עד לשריקת הסיום נאבקה קוסובו על נפשה, והיא נראתה לא כמי שבהרכבה רק עשרה שחקנים, אלא כנבחרת שנותרה כאילו עם שמונה בלבד. לכן היא זו שבסיום המשחק נשמה לרווחה.כאמור, אלה היו הדקות שחובה היה לנצלן כדי להכריע את ההתמודדות. הדבר לא קרה מפני שאין לישראל את האומץ ואת כוח המחץ! כבר מתחילת המשחק היא חשבה בעיקר הגנה, ומטרתה הראשונה הייתה לא לספוג. אחר כך התברר שהיא השקיעה במיוחד במסירות חוזרות ונישנות, מבלי לחשוב על העובדה שכל דקה שחולפת מקצרת לה את הזמן לנצח.ההגנה שלנו תיפקדה מצוין וחסמה לחלוטין כל ניסיון קוסובורי להשלים התקפה מסוכנת. בקישור הישראלי הוכיח ניב יהושע שמקומו בהרכב הפותח והוא אמור להיות משחקניה החשובים של הנבחרת. הבעיה הייתה בכך שב-45 הדקות הראשונות סופקו להתקפה מעט מאד כדורים, ולכן בפרק זמן זה אי אפשר לבוא אליה בטענות.