יש מקומות שלא צריך להמציא להם אטרקציה. מספיק להחזיר אותם לחיים. כשטיילנו בנחלי הצפון או בירידה מהגולן, תמיד עצרנו בקיבוץ דפנה. ותיקי הקיבוץ, שהקימו אותו בסוף ימי "חומה ומגדל" ב-1939, ודאי לא חשבו ש-80 ומשהו שנים לאחר מכן הוא יהפוך למיני-מפלצת תיירותית שתולים בה תקוות לא פחות מהאבוקדו ודגי הפורל שגדלים בנחל הדן. עוד לפני ש"גן הצפון" היה בכלל קיים והתפתח למה שהוא היום, היה בדפנה את קפה "קוקיה" ואת ה"פיצה טראק" - אולי הפוד טראק הראשון בצפון, וכל המטיילים, חיילים, סטודנטים באזור באו לשם. והיה גם את פאב "הפטריה" בקיבוץ דן שוותיק משניהם, וזהו (אני לא מחשיב את קניון נחמיה בצומת כביש 90 ו-99). מאז עברו כמעט שני עשורים ובקיבוץ דפנה, שסמוך לקריית שמונה ולנחלי הבניאס והדן, הולך ונרקם משהו שנראה כמו מתחם מסחרי שהוא נטו תיירות למטיילים, וכן גם למקומיים. אחרי תקופה ארוכה שבה המלחמה עצרה כמעט הכול, הקיבוץ מנסה להפוך את התיירות למארג שלם - כזה שיגרום למבקרים להגיע, לאכול, לטייל, לישון ובעיקר להישאר עוד קצת. זהו "דפנהל'ה".