ארבעה חודשים חלפו מאז שמבצע "שאגת הארי" הסתיים לאחר 40 ימי לחימה אינטנסיביים. אז, אחרי רצף תקיפות ישראליות באיראן, חיסול בכירים ופגיעה בתשתיות הגרעין והטילים, הוכרזה הפסקת אש - שהוגדרה מלכתחילה כזמנית ושברירית. מאז היא כבר הופרה פעם אחר פעם, האיומים האיראניים לא נעלמו, והעימות בין וושינגטון לטהרן שוב התלקח.רק הלילה (בין שישי לשבת) דווח ב-CNN כי יו"ר המטות המשולבים של הצבא האמריקני, הגנרל דן קיין, מחפש "נתיב יציאה" מהמלחמה עם איראן. אך המציאות שנוצרה בחילופי המהלומות האחרונים ברורה - ושונה: ארצות הברית תקפה באיראן במשך לילות רצופים, ואילו ישראל נותרה מחוץ למערכה."המצב הנוכחי מאתגר את תפיסת הביטחון הישראלית שלאחר 7/10"(צילום: AFP - SOURCE: UGC / UNKNOWN, REUTERS/Jessica Koscielniak/Stringer, Oliver CONTRERAS/AFP)ישראל פעלה אמנם באיראן מאז סיום המבצע. ב-7 ביוני, 60 ימים אחרי הפסקת האש, חיל האוויר תקף אתרי שיגור, מערכות הגנה אווירית ומטרות נוספות בתגובה לירי 11 טילים לעבר ישראל. אבל בסבב האמריקני האחרון התמונה הייתה שונה: במשך כמעט שבועיים ברציפות תקף צבא ארה"ב באיראן - בסיסים צבאיים, תשתיות, נמלים, גשרים ושדות תעופה - בעוד צה"ל לא השתתף בגלי התקיפה.ההישארות הישראלית בחוץ לא הייתה רק תוצאה של החלטה עצמאית בירושלים. האמריקנים הבהירו כי הם מעוניינים שישראל לא תתערב כל עוד איראן אינה תוקפת אותה ישירות. המשמעות הייתה מעין כלל משחק חדש: ארה"ב מנהלת את המערכה, ישראל שומרת על כוננות - ותצטרף רק אם טראמפ ירצה בכך או אם טהרן תספק לה עילה.ולכן, בישראל עקבו אחר חילופי המהלומות מהצד. איראן שיגרה טילים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקניים ומדינות באזור המפרץ ובירדן, תקפה תשתיות ואיימה שוב ושוב להסלים. ארה"ב, מצידה, אכפה מצור על נמלי איראן והבהירה כי התקיפות נועדו להעניש את משמרות המהפכה, להגן על חייליה ולהחזיר את השליטה במצר הורמוז.אלא שגם כשהיא אינה משתתפת בתקיפות, ישראל לא נעלמה מהכוונת האיראנית: בטהרן איימו "להעניש" אותה בעקבות פעולות שיוחסו לה או שביצעה בזירות אחרות, ובירושלים נאלצו להעלות כוננות ולהיערך לאפשרות שהעימות האמריקני יזלוג בכל רגע גם אליה. כך מצאה עצמה ישראל, שהגדירה במשך שנים את האיום האיראני כאיום הקיומי המרכזי עליה, בעמדה חריגה - מחוץ למערכה, אך עדיין תחת איום ישיר.ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, ראש תחום ארה"ב במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרצה בכיר בחוג למדע המדינה, ממשל, ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, הסביר כי "במצב שנוצר יש שלוש בעיות עיקריות ורבע כוס מלאה שבכל זאת שווה לשים אליה לב. ראשית, בפן המעשי, ישראל מוצאת את עצמה במצב בו אם היא מזהה איום משמעותי ומתהווה, אך לא מיידי - היא לא יכולה לפעול מולו באופן עצמאי משום שהפעולות שלה משולבות וכפופות לרצונות של נשיא ארה"ב. זה בפרט מאתגר את תפיסת הביטחון הישראלית שלאחר 7 באוקטובר".דבר נוסף שתיאור ד"ר בן ששון-גורדיס, הוא שאויביה של ישראל בחזיתות השונות מזהים את הכפפת עצמאות הפעולה הישראלית לשיח האמריקני בזירות השונות - ומאתגרים את ישראל יותר. "בשלב הזה הם עדיין מבינים שנבון מבחינתם לא לאתגר את ישראל ישירות, אבל ככל שארה"ב תיקשר יותר לשקט שההסדרים בשטח מייצרים, האתגרים הללו יגדלו ולישראל כרגע אין מענה אליהם", אמר.